אור טייל במסדרונות בית הספר
ולרוע מזלו נתקלתי בו.
לרוע מזלו כיוון שהייתי רכז המשמעת של בית הספר.
אבל למזלו לא הייתי מאלה שמענישים.
כשבררתי איתו מה קרה
הוא הסביר לי שהוא יצא מהכיתה כיוון
שהמורה תפס אותו ואת עדן רבים
והמורה חייב אותו לבקש סליחה
והייתי חייב לנצל את ההיזדמנות הזאת ולשאול אותו.
"תגיד, ביקשת סליחה עכשיו מחבר שלך
אתה מרגיש יותר טוב עכשיו?" ,
"יותר טוב?, באלי להחזיר לו, באלי שיכאב לו בדיוק כמו
שכאב לי, אני חטפתי יותר ממנו ואומרים לי לבקש סליחה ממנו?!"
הוא ענה לי בעצבים.
הרגשתי שאור קצת צודק אז שתקתי.
לאחר כמה שניות של מחשבה הוא המשיך.
"וחוץ מזה, מי אמר שהוא סלח לי?! לפי איך
שהוא מסתכל עליי זה לא ניראה שהוא סלח"
ראיתי ממש את התסכול שלו.
אמרתי לו "עזוב אותך משטויות
עכשיו אתה נמצא אצלי, בחדר השמ"ח(כך קראו לחדר שלי)
והעיקר שאתה מבזבז שיעור".
התחלנו לדבר על כל מיני דברים
כי רציתי להשכיח ממנו את העניין
ובסוף שלחתי אותו לכיתה,
בהבטחה שלא יקרה לו כלום
ושאני סומך עליו שהוא הסיק לבד את המסקנות
(תוך כדי השיחה הבנתי בדיוק מה הוא מרגיש
אז סמכתי עליו שלא יחזיר לחבר ההוא)
לאחר כמה שיעורים,
עקבתי אחרי אור לראות איך הוא מרגיש
ואיך הוא מתנהג עם עדן, החבר שרב איתו.
היה מדהים לראות שהכעס עבר לבד
הם הצליחו לתקשר אחד עם השני ברמה הבסיסית.
אבל אז יזמתי בקשת סליחה שלי מול אור.
קראתי לאחד החברים שלו
ואמרתי לו כך שאור שומע
"תדע לך שעכשיו אני קולט שלקחתי לך
את הטוש ללוח בלי להחזיר לך, סליחה"
אור שיחק אבל ראיתי שהוא גם מאזין לי.
ולפני השיעור האחרון קראתי לו שוב.
הוא שיתף אותי שהוא מרגיש עכשיו בסדר
ואז אמרתי לו שאני יודע על ילד אחר
שהרגיש קצת לא נעים בתחילת היום וסיפרתי לו
שזה הילד שאיתו הוא רב, עדן.
הוא מיד הסתכל עליי בפליאה
והמשכתי לתאר לו מה עדן מרגיש
עד ששאלתי אותו "מה אתה אומר?
אולי באלך לנסות להשלים איתו?"
להפתעתי הוא ענה שכן.. ולאחר עוד כמה משפטים
גם הוסיף שהוא ילך לבקש ממנו סליחה
ויוודא שהוא באמת סלח לו.
אז למה באמת לא מחייבים ילד לבקש סליחה?
1. הילד נמצא בשלב של כעס ולא מעניין אותו כלום
בטח לא הנאום שאת נותנת לו.
(תעצרי שניה! תנסי לדמיין את הנאום שאמא שלך נתנה לך
כשכעסת – ומה המחשבות שהיו לך באותו זמן בראש)
הוא כרגע אטום לכן גם אם תנסי ללמד אותו
הוא פשוט לא מקבל ממך.
2. צריך לוודא שהילד מבין על מה הוא מבקש סליחה
כי אם לטענת הילד הוא לא צריך לבקש סליחה
לא משנה מה תחייבי אותו – הוא יתנגד לזה בתוכו
ולכן, גם אם הוא ישחק את המשחק ויראה לך כאילו
הוא באמת ביקש סליחה
בתוך תוכו את רק מעצימה אצלו את השנאה
וזה בעצם כמו קפיץ.
ככל שתחייבי אותו – הוא ישנא את זה יותר.
אז מה הדגשים שכל אמא חייבת לדעת לפני שהיא מחייבת את הילד
לבקש סליחה?
1. לחכות שהילד יפסיק לכעוס
2. להראות לו דוגמא אישית שאמא גם מבקשת סליחה
אבל הילד חייב להרגיש שזה אמיתי ולא הצגה.
3. לתאר לו את הרגשות של החבר השני שגם נפגע
כדי לגלות אצל הילד יותר אמפתיה.
4. לחכות שיעבור מספיק זמן מהריב(גם אם את ממש רוצה שהם ישלימו באותו רגע)
